<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ס"ג</h1>
<h2>דף סד.</h2>
כתוב בתשובות הגאונים ז"ל כי מותר לאכול פת של גוים בשבת אם אין לו פת אחרת מדאמרינן בירושלמי [ע"ז פ"ב ה"ט] דעמעמו עליה והתירוה וכו' ואין גוזרין גזרה על הצבור וכו' והכא אין יכול לעמוד בהו כדי שלא יתענה בשבת מותרת. כתב הרז"ל הני אובליי"ש וברצדיל"ש ופת שטחו פניו בביצים מותרין ליקח מן הגוים דאם משום בשולי גוים הא אמרינן קמחא עיקר ופת נמנו עליו והתירוהו ואי משום ביצים הא אזלינן בתר רובא. וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל שמותרין במקום שנהגו לקנות פת של גוים שהלחמים עיקר והביצה טפלה להם וביאר עוד הר"ף ז"ל ואי משום טרופות בקערה לא חיישינן אלא א"כ אית ריעותא והיכא דליכא ריעותא ליכא למיחש אבל אותן נובלי"ש יש אוסרין משום דאין לומר קמחא עיקר בנובלי"ש משום דאין בהן תוריתא דנהמא מאחר שאין להם קבע לאכילה אבל ר"י מתיר אותו ואמר כיון שנאפות כמו פת וגם אפייתן ביובש וגם לפעמים שקובעין סעודתן עליהן כגון בפורים ומצריכין להם ברכת המוציא א"כ פת מעליא הוא.
